הריפוי אחרי גירושים הוא לא אירוע. אין יום שאתה מתעורר ומכריז שעברת. הוא תהליך שצובר את עצמו, סימן אחר סימן, יום אחר יום. השאלה איך אני יודע שאני כבר במקום טוב היא שאלה לגיטימית, ואפשר לתת לה תשובה. במאמר הזה נציג שמונה סימנים מובהקים שמעידים שעברת את עיקר הדרך, ושאתה במקום שאפשר להתחיל ממנו את פרק ב.

סימן ראשון, אתה לא מתעורר עם המחשבה עליו או עליה

בתקופה הראשונה אחרי גירושים, האקס הוא המחשבה הראשונה בבוקר. אתה פותח עיניים והוא או היא שם. במשך היום זה ממשיך. סימן הריפוי הראשון: בוקר אחד אתה מתעורר וחושב על דברים אחרים. הקפה, הפגישה בעבודה, הילדים. האקס מופיע אולי באמצע היום, אולי בערב, אבל הוא לא הראש המנהל.

זה לא קורה ביום אחד. תחילה זה בוקר אחד מתוך חודש, אחר כך אחד מתוך שבוע, ואחרי שנה זה רוב הבקרים. ההתקדמות הזאת היא סימן ברור.

סימן שני, אתה יכול לדבר עליו בלי להתפרץ

חברה שואלת מה שלום האקס. בעבר התשובה הייתה ענן של כעס וכאב. עכשיו, אתה אומר משפט אחד, "בסדר, חיים שלו, חיים שלי", וממשיך הלאה. אתה לא מנסה לשכנע אף אחד שאתה צודק, לא מספר את הסיפור בעשירית, לא רומז לחבריו על מה שהוא עשה.

המבחן הקשה יותר: אתה רואה אותו או אותה ברחוב. הלב מאיץ קצת, וזה טבעי. אבל אתה לא קופץ לצד השני, לא מתחבא, ולא מנהל בראש דיאלוג מדומה. אתה אומר שלום אם צריך, או פשוט ממשיך הלאה. זה ניצחון.

סימן שלישי, החיים שלך מעניינים אותך

בתקופת המשבר, החיים מצטמצמים לגרעין הקטן של הישרדות. עכשיו, יש לך עניין. ספר חדש שאתה רוצה לקרוא, סדרה שאתה רוצה להתחיל, מסעדה שלא ניסית, חבר שלא ראית מזמן ושמח לראות אותו. הסקרנות חוזרת.

הסקרנות היא אחד הסימנים הברורים של חיים שחוזרים. בלי סקרנות, החיים שטוחים. כשהיא חוזרת, יש כיוון, יש תנועה.

אם בחודש האחרון התלהבת ממשהו, אם כתבת תוכנית לעצמך, אם פתאום החלטת לקנות רהיט חדש, סימן שאתה חי שוב. לא רק שורד.

סימן רביעי, אתה לא מודד את עצמך מולו

בתחילת הדרך, כל החלטה הייתה תגובה אליו. הוא לקח את החיים בכיוון מסוים, אז אני לוקח אותם הפוך. הוא לא אהב משהו, אז אני אעשה את זה. סימן הריפוי הוא שאתה כבר לא מתייחס אליו כעוגן. החלטות נובעות ממקום שלך, לא ממקום של ניגוד או רצון להוכיח.

אם החלטת ללמוד ספרדית, זה כי רצית. אם חזרת ללמוד גיטרה, זה כי אהבת. אם בחרת לעבור דירה, זה כי הדירה החדשה התאימה לך. הוא לא מופיע במשוואה.

סימן חמישי, יש לך זהות שאינה אקס פלוני

בשנה הראשונה אחרי גירושים, "אני הגרוש של" הוא חלק מהזהות. אתה מציג את עצמך כך, אתה רואה את עצמך כך. סימן הריפוי הוא שאתה מציג את עצמך כמי שאתה. שמך, מה שאתה עושה, הילדים שלך, התחביבים שלך. הגירושים הם אירוע בעבר שלך, לא הכותרת.

אתה לא מתבייש להזכיר את הגירושים, אבל הם לא מובילים. אם מישהו שואל, אתה מספר. אם לא, אתה לא צריך להוסיף את זה לכרטיס הביקור.

סימן שישי, אתה רואה אנשים אחרים בלי השוואה

בתקופה הראשונה, כל אישה שראית הייתה גרסה חלופית של האקסית. אתה מדמיין מה הוא היה אומר עליה, איך היא תתאים למקום שהיא תפסה. אחר כך זה מפסיק. כשאתה רואה אדם חדש, אתה רואה אותו כשלעצמו. גובה, חיוך, התלבושת, איך הוא מדבר, מה הוא קורא. הוא או היא קיימים בלי הצל של מי שהיה.

זאת בעצם המוכנות הרגשית לאדם חדש. כשאתה לא משווה, אתה יכול באמת להתאהב.

סימן שביעי, האנרגיה שלך עברה מעבר לעצמך

בתקופת המשבר אתה במצב הישרדות, וזה אומר שכל האנרגיה שלך הולכת עליך. עכשיו אתה שם לב שיש לך מחדש מקום בראש לאחרים. אתה מתעניין בחבר, מקשיב לקושי שלו, מציע עזרה. אתה רואה את הילדים שלך באמת, את החששות שלהם, ולא רק עוסק במה שהם צריכים מינימלית.

היציאה ממצב הישרדות לזמינות לאחרים היא סימן חזק של החלמה. זה אומר שיש לך מספיק בתוך עצמך כדי לפנות החוצה.

סימן שמיני, אתה לא צריך אישור על העתיד

בתחילת הדרך אתה כל הזמן מחפש בחוץ אישור. החברים אומרים לך שתמצא, ההורים מבטיחים, חבר נשוי טופח לך על השכם. עכשיו אתה לא צריך את האישור. אתה יודע, מבפנים, שיהיה בסדר. גם אם תהיה לבד עוד שנה, גם אם הקשר הבא לא יקרה מחר, אתה יודע שתהיה בסדר.

הביטחון הזה הוא הקרקע של פרק ב. כשאתה לא נואש, אתה יכול לבחור באמת. כשאתה לא צריך מישהו, אתה יכול לרצות מישהו, וזה הרצון הבריא לזוגיות.

בסוף, גם אם לא הגעת לכל השמונה

אל תחכה שכל שמונה הסימנים יהיו לגמרי. תחפש שלפחות חמישה מהם מוכרים לך. אם רוב הסימנים מתחילים להופיע, אתה במקום בריא להיפתח לקשר חדש. הריפוי לא נגמר, הוא ימשיך לזרום בקשר עצמו, אבל הבסיס יציב.

אם אתה רואה שרוב הסימנים עדיין רחוקים, אל תהיה מאוכזב. תיתן זמן. כל אחד מהם מתחיל לנבוט בקצב שלו. החשוב הוא שאתה הולך בכיוון הנכון, לא שאתה כבר שם.