הכל מתחיל בהחלטה, וההחלטה הזאת היא בדרך כלל החלק הכי קשה רגשית בכל התהליך. אבל ברגע שהיא נפלה, השאלה הראשונה היא לא משפטית בכלל, היא אסטרטגית: באיזה מסלול אתם הולכים. יש בגדול שני כיוונים. מסלול של הסכמה, שבו שני הצדדים יושבים, מדברים, אולי דרך גישור, ומגיעים להבנות. ומסלול של סכסוך, שבו כל צד לוקח עורך דין ונלחם בבית המשפט או בבית הדין על כל סעיף.

תכל'ס, ההחלטה הזאת קובעת כמעט הכל. היא קובעת כמה זמן זה ייקח, כמה כסף זה יעלה, וכמה נזק זה יגרום לכם ולילדים. רוב אנשי המקצוע ימליצו ללכת על מסלול ההסכמה בכל מקום שאפשר, פשוט כי הוא זול יותר, מהיר יותר, ופחות הרסני. אם אתה רוצה להבין לעומק את ההבדל, יש לנו מדריך נפרד על גירושים בהסכמה מול בסכסוך, שווה לקרוא לפני שמחליטים.

גם אם אתם מתגרשים בהסכמה מלאה ובאהבה, פגישת ייעוץ אחת עם עורך דין משפחה היא דבר שכמעט כולם ממליצים עליו. למה. כי גירושין הם לא רק רגש, הם גם זכויות. זכויות על רכוש, על פנסיה, על מזונות, על משמורת. אדם ממוצע פשוט לא יודע מה מגיע לו, ובלי לדעת מה מגיע לך אתה עלול לוותר על דברים ששווים הרבה כסף בלי בכלל לשים לב.

הפגישה הזאת לא מחייבת אותך להיכנס למלחמה. אתה יכול לשבת, להבין מה המצב המשפטי שלך, מה הזכויות שלך, ומה הסיכונים, ואז לחזור לשולחן המטבח ולנהל משא ומתן מתוך ידע. זה ההבדל בין לחתום על משהו בעיניים עצומות לבין לחתום מתוך הבנה.

כל הליך גירושין, בלי קשר למסלול, מסתובב סביב ארבע סוגיות מרכזיות. אם תסגרו אותן, סגרתם את הגירושין. אם תיתקעו על אחת מהן, התקעתם את כל התהליך. הנה הן:

את ארבע הסוגיות האלה אפשר לסגור בשתי דרכים. או בדרך נעימה, דרך גישור או משא ומתן בין עורכי הדין, או בדרך הקשה, כשבית המשפט או בית הדין מכריעים במקומכם. הדרך הראשונה משאירה לכם שליטה, הדרך השנייה לוקחת אותה מכם ונותנת אותה לשופט שלא מכיר אתכם.

כאן מגיע אחד החלקים הכי מבלבלים, וגם הכי קריטיים, בגירושין של בני זוג יהודים בישראל. יש שני בתי דין שיכולים לטפל בכם: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. וזה לא שאתם בוחרים בנוחות, יש כאן כללים.

הגט עצמו, כלומר עצם פירוק הנישואין של בני זוג יהודים, נעשה אך ורק בבית הדין הרבני. אין דרך אחרת, זו סמכות בלעדית שלו. אבל הסוגיות הנלוות, אותן ארבע סוגיות שדיברנו עליהן, משמורת, מזונות, רכוש והסדרי שהות, יכולות להתברר או בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. ומי מחליט איפה. בדרך כלל, מי שמגיש קודם.

לתופעה הזאת קוראים מרוץ סמכויות, וזה בדיוק מה שזה נשמע. כל צד רץ להגיש את התביעות שלו בערכאה שנוחה לו יותר, כי הערכאה שבה מגישים ראשון היא זו שתדון בתיק. ההבדלים בין שתי הערכאות יכולים להיות משמעותיים, ולכן ההחלטה הזאת לרוב לא נעשית לבד. רוצים להבין לעומק את ההבדלים בין שתי הערכאות. יש לנו מדריך נפרד על בית דין רבני מול בית משפט למשפחה.

נגיד שהגעתם להסכמות על כל ארבע הסוגיות. מעולה. עכשיו צריך לתרגם את ההסכמות האלה למסמך משפטי מסודר שנקרא הסכם גירושין. זה לא מסמך שכותבים על מפית, זה מסמך שמנסחים בקפידה, כי כל מילה בו עשויה להיות קריטית בעתיד.

ההסכם מפרט בדיוק מה סוכם בכל נושא: כמה מזונות, מתי הסדרי השהות, איך מתחלק הרכוש, מי מקבל את הדירה או איך מוכרים אותה, מה קורה עם הפנסיה, ואפילו מה קורה אם אחד הצדדים לא מקיים את ההסכם. ככל שההסכם מפורט ומדויק יותר, כך פחות מריבות תהיינה בעתיד.

אבל הסכם חתום לבדו לא מספיק. כדי שיהיה לו תוקף של פסק דין, הוא צריך לקבל אישור של ערכאה שיפוטית, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. רק אז ההסכם הופך למחייב באמת, וניתן לאכוף אותו אם צד אחד מתחרט.

אחרי שההסכם אושר, מגיע השלב שבגללו הכל קורה: סידור הגט. זה הטקס שבו, מבחינה הלכתית ומשפטית, הנישואין מתפרקים. הוא מתקיים בבית הדין הרבני, מול הרכב דיינים, וכולל את מסירת הגט מהבעל לאישה.

הטקס עצמו הוא יחסית קצר וטכני, אבל מבחינה רגשית הוא יכול להיות רגע עוצמתי, כי זה הופך את הכל לסופי. עד לסידור הגט, מבחינת ההלכה, בני הזוג עדיין נשואים, גם אם הם כבר חיים בנפרד שנים. רק אחרי הגט הם פנויים לחלוטין, גם להינשא מחדש בעתיד אם ירצו.

אחרי סידור הגט, מקבלים מסמך שנקרא תעודת גירושין. זה המסמך הרשמי שמאשר שאתם גרושים. עם התעודה הזאת אפשר לעדכן את הסטטוס במשרד הפנים, ומבחינה חוקית הפרק הזה נסגר.

אבל בוא נדבר תכל'ס: סגירת התיק המשפטי היא לא סגירת הפרק הרגשי. הרבה אנשים מגלים שדווקא אחרי שהכל מסתיים, כשהשקט מגיע, מתחילה העבודה האמיתית של לבנות חיים חדשים. וזה בסדר גמור. זה לוקח זמן.

אחת השאלות הראשונות שכולם שואלים: כמה זמן זה ייקח. והתשובה, כמו תמיד, תלויה לגמרי במסלול שבחרתם.

ההבדל הזה הוא לא טעות הקלדה. גירושין בהסכמה, כשהכל מסוכם, יכולים להסתיים תוך חודשים ספורים. גירושין בסכסוך, שבהם נלחמים על כל סעיף, יכולים להימשך שנים, עם דיונים, חוות דעת, ערעורים, והמון תסכול. הזמן הזה הוא לא רק זמן, הוא גם כסף, וגם שחיקה רגשית.

הזמן הוא רק חצי מהסיפור, החצי השני הוא הכסף. עלויות הגירושין משתנות בטירוף בין מסלול למסלול. בגירושין בהסכמה, ההוצאות העיקריות הן שכר טרחה של עורך דין או מגשר לניסוח ההסכם, ואגרות. בגירושין בסכסוך, כל צד משלם לעורך הדין שלו לאורך כל התהליך, על כל דיון, כל בקשה, כל חוות דעת, וזה מצטבר במהירות לסכומים גבוהים.

אנחנו לא ניכנס כאן למספרים מדויקים, כי הם משתנים מאוד ותלויים בהמון גורמים. אבל הכלל פשוט: ככל שיש יותר סכסוך, כך יש יותר עבודה לעורכי הדין, וכך זה עולה יותר. רוצים להבין את התמונה הכספית. יש לנו מדריך נפרד על כמה עולים גירושים בישראל.

כדי לסכם את ההבדל בצורה ויזואלית, הנה ההשוואה בקצרה. זה אולי הדבר הכי חשוב להבין לפני שמתחילים:

אנשים שעוברים גירושין נופלים שוב ושוב באותן מלכודות. הנה כמה מהן, כדי שתוכל לזהות אותן מראש:

• לחתום בלי ייעוץ. חתימה על הסכם בלי להבין את הזכויות שלך עלולה לעלות לך ביוקר שנים אחר כך.
• לערב את הילדים בריב. להפוך את הילדים לשליחים או לכלי נשק זה הדבר הכי מזיק שאפשר לעשות להם.
• להחליט מתוך נקמה. כשמנהלים גירושין מתוך כעס ורצון לנקום, מי שמשלם את המחיר הם בדרך כלל שני הצדדים, וגם הילדים.
• להסתיר נכסים או להתעלם מהם. פנסיה, קרנות השתלמות וזכויות סוציאליות הם חלק מהרכוש המשותף, גם אם לא חושבים עליהם.

הכנה טובה יכולה לחסוך לכם המון זמן, כסף ועצבים. הנה רשימה קצרה של דברים שכדאי לעשות לפני שצוללים פנימה:

גישור הוא אחד הכלים הכי שימושיים בגירושין, והרבה אנשים לא מכירים אותו מספיק. במקום שכל צד יילחם דרך עורך הדין שלו, יושבים מול גורם נייטרלי, מגשר, שעוזר לשני הצדדים להגיע להסכמות בעצמם.

היתרון הגדול: הגישור שומר את ההחלטות בידיים שלכם, הוא בדרך כלל זול ומהיר יותר מהליך משפטי, והוא הרבה פחות עוין. הוא לא מתאים לכל מצב, במיוחד כשיש פערי כוחות גדולים או אלימות, אבל בהרבה מקרים הוא הדרך הכי שפויה לעבור את זה. אם יש סיכוי שזה יעבוד אצלכם, שווה לבדוק את האפשרות לפני שנכנסים למלחמה.

וכאן אנחנו מגיעים לחלק שאף עורך דין לא מדבר עליו: החיים שאחרי הגירושין. כי בסוף, כל ההליך הזה, על כל השלבים, האגרות והדיונים, הוא רק הדרך לשם. היעד הוא חיים חדשים, שקטים יותר, אולי מאושרים יותר.

הרבה הורים גרושים מגלים שאחרי תקופת ההסתגלות, נפתח להם פרק חדש לגמרי. כן, זה לוקח זמן, וכן, זה לא תמיד פשוט, במיוחד כשיש ילדים והסדרי שהות לתאם. אבל זה אפשרי, ואתם לא לבד בזה. מאות אלפי הורים בישראל עברו את אותו מסלול בדיוק.

כמה זמן לוקח הליך גירושין בישראל?

תלוי לחלוטין במסלול. גירושין בהסכמה יכולים להסתיים תוך שבועות עד כמה חודשים, בעוד שגירושין בסכסוך עלולים להימשך שנה עד שלוש שנים, ולפעמים יותר.

חייבים לעבור בבית הדין הרבני?

עבור בני זוג יהודים בישראל, הגט עצמו נעשה אך ורק בבית הדין הרבני, זו סמכות בלעדית שלו. הסוגיות הנלוות יכולות להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה.

מה זה מרוץ סמכויות?

זה מצב שבו כל צד ממהר להגיש את התביעות שלו בערכאה הנוחה לו, כי מי שמגיש ראשון בדרך כלל קובע היכן יידונו הסוגיות הנלוות. גירושין בהסכמה מנטרלים את המרוץ הזה.

אפשר להתגרש בלי עורך דין?

מבחינה טכנית כן, אבל כמעט כל אנשי המקצוע ממליצים לפחות על פגישת ייעוץ אחת, כדי להבין מה הזכויות שלכם לפני שאתם מוותרים על משהו ששווה כסף.

מהן ארבע הסוגיות שצריך לסגור?

משמורת, מזונות, חלוקת רכוש והסדרי שהות. אלה ארבעת העמודים של כל הליך גירושין, ועליהם צריך להגיע להסכמה או להכרעה.

הסכם גירושין חתום מספיק?

לא לבדו. כדי שיהיה לו תוקף של פסק דין הוא צריך לקבל אישור של ערכאה שיפוטית, רק אז אפשר לאכוף אותו אם צד אחד מתחרט.

מה ההבדל בעלות בין שני המסלולים?

גדול מאוד. בהסכמה משלמים בעיקר על ניסוח ההסכם ואגרות, ואילו בסכסוך כל צד משלם לעורך הדין שלו לאורך כל התהליך, וזה מצטבר לסכומים גבוהים בהרבה.

מה קורה אחרי סידור הגט?

מקבלים תעודת גירושין, מעדכנים את הסטטוס במשרד הפנים, ומבחינה חוקית הפרק נסגר. הפרק הרגשי, לעומת זאת, לוקח לרוב הרבה יותר זמן.