בלילה, כשהילדים ישנים, פתאום עולה תחושה. גל של געגוע. אתה חושב עליו או עליה, על איך שהיה לך טוב, על המשפחה שהייתם. ואתה רוצה לחזור. אבל אם תעצור רגע, תרגיש את הגעגוע באמת, אתה תגלה משהו מעניין. הגעגוע הזה אולי לא אליו או אליה. הוא אולי לחיים שהיו, לזהות שלך כחלק מזוג, לתחושת ההמשכיות. ההבדל הזה הוא לא סמנטי. הוא משנה את כל המסע שלך לעבר ריפוי.

הסימנים שאתה מתגעגע לחיים, לא לאדם

איך אתה יודע מה אתה באמת מתגעגע אליו? יש כמה סימנים מובהקים.

• אתה זוכר את ארוחות השישי המשפחתיות, אבל לא רוצה דווקא אותו ליד השולחן. כל אחד אחר היה עובד.
• אתה מתגעגע להיות חלק מזוג, להיכנס לאירועים זוגיים, להחזיק יד באוטו. אבל לא דווקא את היד שלו.
• אתה רוצה את הביטחון של "יש לי מישהו". זה לא בהכרח רוצה את האדם הספציפי שהיה לך.
• אתה זוכר רגעים יפים, אבל כשאתה חושב לעומק על הקשר עצמו, אתה לא רוצה לחזור אליו.

אם רוב הסימנים האלה נכונים לגביך, מה שאתה מתגעגע אליו הוא לא הוא או היא. זה הזהות שלך כאדם בקשר, התשתית של חיים משפחתיים, התחושה שהיית במקום קבוע. הגעגוע הזה אמיתי, אבל הוא לא חוזר אחורה. הוא דורש בנייה של חיים חדשים שיענו על אותם צרכים.

הסימנים שאתה כן מתגעגע לאדם הספציפי

בכיוון השני, יש מצבים שבהם אתה באמת מתגעגע לאדם. הסימנים:

• אתה זוכר שיחות ספציפיות איתו, את הצחוק שלו, את ההומור שלו. תכונות שאי אפשר להחליף בקלות.
• אתה רואה משהו מצחיק והאינסטינקט הראשון שלך הוא לשתף איתו דווקא, לא עם חבר אחר.
• הריח של הבית, מגע, קוד פנימי שהיה לכם, חסרים לך באופן ספציפי.
• אתה לא רואה את עצמך מתאהב במישהו אחר בגלל שהוא הוא.

אם זה המצב שלך, יש לך תהליך עמוק יותר לעבור. הריפוי לא יבוא רק מבניית חיים חדשים, אלא גם מהשלמת הפרידה הרגשית מאדם ספציפי. זה לוקח זמן, ולעתים דורש עזרה מקצועית.

למה זה חשוב להבחין

אם אתה מתגעגע לחיים, הפתרון ברור: לבנות חיים חדשים. להפוך את הבית שלך למקום נעים, ליצור שגרות חדשות, להזמין חברים, להתחבר עם מעגלים. הזוגיות תבוא בזמן שלה, אבל היא לא הפתרון הבלעדי.

אם אתה חושב בטעות שאתה מתגעגע אליו, אתה עלול לחזור אליו או אליה למרות שזה לא נכון. או לבחור בן זוג חדש שדומה לו, ולחיות פעם נוספת את אותה דרמה. או להתאכזב מכל בן זוג חדש בגלל שאתה מחפש אדם ספציפי במקום אדם בכלל.

הבחנה זאת היא הצעד הראשון לקבל החלטות בריאות. כשאתה יודע מה אתה באמת רוצה, אתה לא מבזבז שנים על דברים לא נכונים.

תרגיל לזיהוי

בפעם הבאה שעולה גל געגוע, נסה את התרגיל הזה. רשום שלוש שאלות:

1. מה בדיוק אני מתגעגע אליו ברגע הזה? לאיזה תחושה ספציפית?
2. אם אדם אחר היה איתי כרגע, האם הייתי מרגיש את אותה תחושה?
3. אם הוא או היא היו חוזרים מחר, ושום דבר אחר לא היה משתנה, האם הייתי שמח באמת?

השאלה השלישית היא המבחן. רוב האנשים, אחרי גירושים, מבינים שלא היו רוצים שהוא יחזור. הם רוצים שהריקנות תיעלם, שהבית יתמלא, שיהיה צחוק שוב. כל אלה לא דורשים אותו דווקא.

לבנות מחדש, לא לשחזר

אחרי שאתה מבחין שמה שחסר זה החיים, לא האדם, אתה יכול להתחיל לבנות. וכאן יש כלל זהב: אל תנסה לשחזר את החיים הקודמים. אל תחפש בית שדומה לישן, מקום שטיילתם בו, מסעדה שאהבת איתו. בנה חיים חדשים, חיים שהם שלך, חיים שמתאימים למי שאתה היום.

אנשים בפרק ב' שמצליחים בונים זהות חדשה. הם לוקחים את החוכמה מהעבר, אבל לא את הטופוגרפיה. הם הולכים למקומות חדשים, מנסים תחביבים חדשים, פוגשים אנשים מחוגים שונים. הזהות הזאת היא מה שיכין אותך לקשר חדש שיהיה ייחודי, לא חיקוי של הקודם.

בסופו של דבר, להבחין בין געגוע לאדם לגעגוע לחיים זאת לא ביטול הרגשות. זה דווקא קבלה שלהם, אבל בצורה מדויקת יותר. כשאתה יודע מה אתה באמת רוצה, אתה לא בורח מהאמת, אתה מתחיל לעבוד עם האמת. וזה הצעד הגדול ביותר לקראת ריפוי.