השלוש שכבות של גבולות

גבולות עם אקס לא נופלים תמיד באותו מקום. יש 3 שכבות שצריך להגדיר בנפרד:

איך מדברים, מתי, על מה. למשל: רק על ענייני הילדים, רק במייל או באפליקציה, רק עד 8 בערב. מסירת הילדים בשעה ובמקום מוגדרים.

איזה רגשות אתם מדברים, ואיזה לא. מה אתה לא חולק יותר. למשל, חרדה שלך מהעבודה, בריאות שלך, קשרים החדשים שלך, התקדמות הילדים מבחינה לימודית עם המטפל.

איפה אתם נפגשים, מתי, ואם בכלל. הכלל לרוב, רק במסירת הילדים, ובמקומות ניטרליים. לא בבית של אחד מכם, לא במסעדה לבד.

מה לא לחלוק יותר

הילדים נשארים נקודת השיתוף, וזה אינו משתנה. כל היתר עובר לאנשים אחרים, חברים, משפחה, פסיכולוג. אם אתה תופס את עצמך מתקשר אליה כדי לחלוק שאתה במצב רוח רע, זה דגל אדום שצריך לעצור.

איך מנהלים פלישה

פלישה זה מצב שבו האקס חוצה גבול שכבר הגדרת. כמה דוגמאות, היא שואלת על הקשר הרומנטי שלך, היא בא הביתה בלי הזמנה, היא מתערבת בילדים בענייניהם איתך. הינה תגובות קצרות וענייניות:

• "אני מעדיף שלא נדבר על זה עכשיו, זה אישי שלי." פשוט, לא תוקפני.
• "זה הזמן של הילדים אצלי, אנחנו עסוקים, נדבר אחר כך."
• "אני שומר על הגבולות שדיברנו עליהם. נחזור לזה בערב."
• "אני מבין שזה חשוב לך, אבל אני לא מוכן לדון בזה כרגע."

הסוד הוא לא להסביר יותר מדי, ולא לרכך. גבול הוא גבול, לא בקשה.

כשהיא מסרבת לכבד גבול

היא ממשיכה. שואלת שוב. מתקשרת בערב למרות שהוסכם שלא. כותבת הודעה רגשית. הינה הסקאלה של תגובות:

1. פעם ראשונה. "אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה. נחזור לזה כשאני אהיה מוכן".
2. פעם שנייה. "אני לא עונה על הודעות שלא תפעוליות. בבקשה תכתבי על הילדים בלבד".
3. פעם שלישית. אי-מענה. הודעה שלא קשורה לילדים, לא תקבל מענה. תוך 3-4 פעמים היא תפסיק.
4. אם ממשיך. שיחה אחת מסודרת בנוכחות מתווך, פסיכולוג גירושים, או עורך דין כצופה. הסכם בכתב מה הגבולות.
5. אם זה הופך להטרדה. פנייה לעורך דין. הטרדה, גם אם דרך הודעות תכופות, היא עילה משפטית.

הילדים מבינים

ילדים בני 10 פלוס יבחינו שאבא ואמא לא מדברים על דברים אישיים. הם יבינו שזה גבול בריא. אל תסביר אותו, אל תתנצל עליו. הם יראו שני אנשים בוגרים שמכבדים אחד את השני אבל לא חולקים את הכל. זה דגם בריא להם בעתיד.